בינה מלאכותית חווה את נקודת המפנה הקריטית ביותר שלה מאז השקת ChatGPT. בעוד התעשייה עוברת את מה שאנליסטים מכנים "כיול מחדש של הבינה המלאכותית הגדול", מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, השמיע הצהרות סותרות לכאורה, אך הן חושפות אסטרטגיה ברורה: אזהרה מפני בועת בינה מלאכותית תוך הכרזה על השקעות של טריליוני דולרים עבור החברה שלו.

‍

המנכ"ל שצועק זאב בזמן שהוא משקיע טריליונים

בארוחת ערב עם עיתונאים באוגוסט 2025 , אלטמן הצהיר בבוטות: "האם אנחנו בשלב שבו משקיעים בכללותם מתרגשים יתר על המידה מבינה מלאכותית? דעתי היא כן. האם בינה מלאכותית היא הדבר החשוב ביותר שיקרה מזה זמן רב מאוד? גם דעתי היא כן."

‍

אבל הנה הטוויסט: באותה שיחה, אלטמן הכריז כי "אתם צריכים לצפות ש-OpenAI תוציא טריליוני דולרים על בניית מרכזי נתונים בעתיד הלא רחוק".

‍

כפי שציין פורצ'ן באירוניה מסוימת: "מה יכול להיות מקציף יותר מלהציע התרחבות של טריליוני דולרים בתעשייה שזה עתה כינית בועה?"

‍

חודשיים לאחר מכן, אסטרטגיה זו אושרה בצורה ברורה אף יותר. בכנס DevDay ב-6 באוקטובר 2025 , הצהיר אלטמן כי רווחיות ויצירת הכנסות "אינן בין עשרת הדאגות המובילות שלי" כרגע.

הוא הודיע כי ChatGPT הגיעה ל-800 מיליון משתמשים פעילים שבועיים (עלייה מ-700 מיליון באוגוסט), כי OpenAI שווה כעת 500 מיליארד דולר - הערכת השווי הגבוהה ביותר שהושגה אי פעם על ידי חברה פרטית - ושהחברה נמצאת "בתחום השקעות וצמיחה".

‍

אסטרטגיית "אי ההבנה המחושבת"

יש פרט חושפני שמדגים את המודעות האסטרטגית של אלטמן: הוא חזר על המילה "בועה" שלוש פעמים ב-15 שניות, כשהוא מתבדח שההערות כנראה יהפכו לכותרת ראשית.

‍

זו לא נאיביות. הוא מנכ"ל שעמד בניסיון הפיטורים של דירקטוריון OpenAI בנובמבר 2023, וכינה זאת "כישלון ממשלתי משמעותי מצד אנשים בעלי כוונות טובות, כולל אני", אך מה שהפך אותו ל"מנהיג מתחשב יותר". אלטמן מבין בדיוק איך התקשורת עובדת ואת ההשפעה שיש לדבריו על השווקים.

‍

האסטרטגיה ברורה: תנו לאי ההבנה שמזינה את הנרטיב של "אפילו מנכ"ל OpenAI אומר שזו בועה" לחלוף, בעוד החברה שלו ממשיכה לגייס מיליארדים ולבסס את מובילותה בשוק.

‍

מקרה סורה 2: אסטרטגיה זו התבררה עוד יותר עם השקת אפליקציית סורה 2 בסוף ספטמבר 2025. OpenAI השיקה אפליקציית חברתית בסגנון טיקטוק שאפשרה בתחילה למשתמשים ליצור סרטונים של דמויות המוגנות בזכויות יוצרים (מריו, פוקימון, דמויות אנימה) ללא הגבלות. לאחר הצונאמי הצפוי של תוכן שנוי במחלוקת - כולל סרטוני דיפפייק של אלטמן עצמו אוכל את פיקאצ'ו - OpenAI שינתה במהירות כיוון, ועברה ממערכת "ביטול הצטרפות" למערכת "הצטרפות" עבור בעלי זכויות. זוהי התגלמות ה"תנועה המהירה" תוך הטפת זהירות.

‍

בזוס נכנס לוויכוח על "בועה תעשייתית" לעומת "בועה פיננסית"

‍

ב-3 באוקטובר 2025, בשבוע הטכנולוגיה האיטלקי בטורינו , ג'ף בזוס הוסיף פרספקטיבה מכרעת לדיון, ואישר את קיומה של בועת בינה מלאכותית אך סיפק הבחנה מרכזית שאלטמן לא הבהיר במפורש.

‍

ההגדרה של בזוס: "זהו סוג של בועה תעשייתית, בניגוד לבועות פיננסיות", הסביר בזוס בשיחה עם ג'ון אלקן, נשיא פרארי וסטלנטיס. "אלה שהן תעשייתיות אינן גרועות באותה מידה. הן יכולות להיות אפילו טובות, כי כשהאבק שוקע ורואים מי המנצחים, החברה מרוויחה מההמצאות האלה".

‍

בזוס סיפק דוגמאות קונקרטיות: בועת הביוטכנולוגיה/פארמה של שנות ה-90 איבדה למשקיעים סכום כולל של 40 מיליארד דולר, אך החברה הבטיחה תרופות מצילות חיים. באופן דומה, בועת הדוט-קום הותירה מאחור את תשתית הסיבים האופטיים שמפעילה את האינטרנט המודרני - למרות שהחברות שבנו אותו פשטו את הרגל.

‍

בזוס ציין כיצד ההתרגשות סביב בינה מלאכותית יוצרת סביבה שבה כל ניסוי, כל חברה - מבריקה ובינונית כאחד - ממומנת. משקיעים, הלכודים בהייפ הנוכחי, מתקשים להבחין בין הזדמנויות אמיתיות לספקולציות גרידא.

‍

לאחר מכן הוא ציטט דוגמה מצוינת (מבלי לנקוב בשמות): סטארט-אפ בתחום הבינה המלאכותית בן שישה אנשים שגייס מיליארדי דולרים לפי שווי של 20 מיליארד דולר. האנקדוטה לא הייתה מקרית. בזוס הדגיש את אחת התופעות הבולטות ביותר בתעשיית הבינה המלאכותית: הכנסה לעובד .

‍

בעולם התוכנה המסורתי, הכנסות של 500 אלף דולר לעובד נחשבו מצוינות. חלק מסטארט-אפים בתחום הבינה המלאכותית משיגים כעת 3-5 מיליון דולר לעובד - סדר גודל גבוה יותר.

‍

צוותים זעירים עם טכנולוגיות עוצמתיות יכולים לייצר השפעות כלכליות עצומות, ולהצדיק הערכות שווי שנראות לא רציונליות לפי המדדים של העשור האחרון.

‍

"זוהי התנהגות מאוד יוצאת דופן", העיר בזוס, "אבל היא "מאפיינת את הרגע הנוכחי".

‍

ההבדלים העיקריים בין בזוס לאלטמן

שתי החזונות, אמנם מסכימים על קיומה של בועה, שונות באופן משמעותי בנימה ובמהות.

‍

אלטמן מדגיש את ההתלהבות הממתנת, את הסיכון ל"שחיקה" ואת הצורך בזהירות. בזוס, לעומת זאת, מדגיש את "היתרונות הענקיים" לחברה, את התשתית המתמשכת ואת הערך ארוך הטווח שיצמח ללא קשר לכישלונות אישיים.

‍

גם הפרספקטיבה ההיסטורית משתנה: אלטמן משתמש בהקבלות כלליות לבועת הדוט-קום כאזהרה, בעוד בזוס מספק דוגמאות קונקרטיות ומפורטות כיצד בועות תעשייתיות יצרו ערך מתמשך - מסיבים אופטיים ועד תרופות מצילות חיים.

‍

ההבדל המשמעותי ביותר הוא אולי אסטרטגי. אלטמן שולט בחברה שחייבת להמשיך לגייס הון עצום כדי לשמר את הצמיחה המתפרצת שלה. בזוס כבר בנה את אימפריית אמזון ומשקיע בבינה מלאכותית מעמדה של כוח מאוחד, עם פחות לחץ להצדיק הערכות שווי גבוהות בטווח הקצר.

‍

דיוויד סולומון, מנכ"ל גולדמן זאקס, שנכח גם הוא בשבוע הטכנולוגיה האיטלקי, הוסיף: "לא אופתע אם נראה ירידה בשוקי המניות במהלך 12-24 החודשים הקרובים. אני חושב שיהיה הרבה הון קשור שלא יניב תשואות."

‍

בועה או מישור? התבוננות ביקורתית

אבל האם באמת מדובר ב"בועה" במובן המסורתי, או שאנו עדים למשהו שונה?

‍

הראיות של הרמה

מחזור ההייפ של גרטנר לשנת 2025 בתחום הבינה המלאכותית מספק פרספקטיבה מאירת עיניים: GenAI גלשה מ"שיא הציפיות המנופחות" ל"שוקת האכזבה".

‍

אבל גרטנר מבהירה: זה לא סימן שלילי . זוהי "התבגרות בריאה" המסמנת את המעבר מהייפ למציאות תעשייתית. המסלול הצפוי הוא שנתיים עד חמש שנים כדי להגיע ל"רמת הפרודוקטיביות", שבה יתרונות קונקרטיים הופכים למיינסטרים.

‍

נתונים מצביעים על רמה, לא על קריסה

היסודות של המגזר מספרים סיפור שונה מאשר אסון ועגמומיות:

‍

• 68% מהעסקים הקטנים כבר משתמשים בבינה מלאכותית עם רווחי יעילות ממשיים (לא החלפת עובדים)
• 66% מהמנכ"לים מדווחים על יתרונות עסקיים מדידים
• IDC צופה השפעה כלכלית של 22.3 טריליון דולר עד 2030
• כל דולר שמושקע בבינה מלאכותית מייצר 4.9 דולר לכלכלה
• 80% מהעסקים יאמצו בינה מלאכותית אנכית עד 2026
• ניהול בינה מלאכותית עלה למוקד האסטרטגי השני בחשיבותו עבור חברות.

אלה אינם מספרים מבועה ספקולטיבית שעומדת לקרוס, אלא מטכנולוגיה שנכנסת בהתמדה לייצור ארגוני.

‍

הלקח מ-GPT-5: ההשקה הבעייתית של GPT-5 באוגוסט 2025 מאירה עיניים. המודל לא עמד בציפיות המנופחות, ואלטמן נאלץ להודות בטעויות ולהשיב את הגישה למודלים מדור קודם כמו GPT-4o. אבל זה לא גרם לקריסת התעשייה - זה פשוט כייל מחדש את הציפיות לכיוון צמיחה הדרגתית ולא קפיצות מהפכניות.

‍

השינוי הנרטיבי: מ-AGI לפרגמטיזם

סימן חשוב לשינוי האסטרטגיה הוא התפתחות השיח סביב בינה כללית מלאכותית (AGI). לאחר שנים של הייפ, אלטמן מכנה כעת את AGI "לא מונח שימושי במיוחד" ו"רשלני מאוד".

זה מייצג את מה שמגזין "פורצ'ן" מכנה "מעבר גורף לעבר פרגמטיזם במקום לרדוף אחר חזונות אוטופיים".

‍

גם כאן האסטרטגיה ברורה: להפחית ציפיות לא מציאותיות שעלולות לפגוע בתעשייה, תוך התמקדות במדדים קונקרטיים ומדידים יותר.

‍

ניהול בינה מלאכותית: סדר העדיפויות האסטרטגי החדש

בזמן שאנחנו מדברים על בועות, המגמה האמיתית המתפתחת היא התבגרות של ניהול בינה מלאכותית:

ניהול בינה מלאכותית עלה מהמקום התשיעי בשנת 2022 למקום השני בחשיבותו במוקד האסטרטגי בשנת 2023, ונמשך גם בשנת 2025.

‍

ל-80% מהארגונים יש יותר מ-50 מקרי שימוש של בינה מלאכותית גנרטיבית בצנרת, אך לרובם יש רק מעטים בשלבי ייצור.

‍

ההשפעה על השווקים (והשליטה בנרטיב)

דבריו של אלטמן אכן השפיעו על השווקים: מדד נאסד"ק ירד ב-1.2%, אנבידיה ב-3.5%, ופלנטיר כמעט ב-10%.

‍

יכולתו של אלטמן להניע שווקים באמצעות אמירה פשוטה מדגימה את השפעתו האסטרטגית. זוהי זכותם של אלו שבצמרת: הוא יכול להרשות לעצמו "למתן" את התלהבותו כשזה נוח, בידיעה שהחברה שלו איתנה מספיק כדי לא להיות מושפעת.

‍

עם זאת, אנליסטים בוול סטריט נותרים אופטימיים. דן אייבס מוודבוש טוען: "מהפכת הבינה המלאכותית תניע שוק טכנולוגי שורי לפחות בשנתיים-שלוש הקרובות. זהו רגע של 1996, לא רגע של 1999".

‍

הלקח של ממשל תאגידי

חוויית הפיטורים לימדה את אלטמן "את החשיבות של דירקטוריון בעל נקודות מבט מגוונות וניסיון רחב בניהול אתגרים מורכבים".

‍

כעת הוא שולט טוב יותר בנרטיב ובמסר, ונמנע מהפתעות שעלולות לערער את יציבותו.

‍

"הבועה הסלקטיבית" היא גם אסטרטגיה לניהול סיכונים: צינון התלהבות מופרזת שעלולה למשוך תקנות או ביקורת לא רצויה, תוך שמירה על רמת מיקוד גבוהה ביסודות החברה.

‍

‍

ההתפתחויות האחרונות מאשרות את האסטרטגיה

DevDay 2025 ביסס את מעמדה של OpenAI במערכת האקולוגית של המפתחים עם השקת AgentKit, ChatKit ו-App SDK. שיחתם של אלטמן וג'וני אייב נגעה במכשיר הבינה המלאכותית שהם מפתחים לאחר רכישת io תמורת 6.5 מיליארד דולר - פרויקט שעומד בפני אתגרים טכניים אך מייצג את שאיפתה של OpenAI להתרחבות חומרה.

‍

‍

מה המשמעות עבור עסקים

האסטרטגיה הסותרת לכאורה של אלטמן והניתוח ההיסטורי של בזוס מתכנסים לכדי כמה לקחים מעשיים עבור חברות המתמודדות עם הרגע הזה.

‍

הראשון הוא בידול איכותי : לא כל השקעות הבינה המלאכותית נוצרו שוות. בועות תעשייתיות, כפי שמלמד בזוס, לא בהכרח מתגמלות את אלו שבונים את התשתית - החברות שהניחו סיבים אופטיים בעידן הדוט-קום נכשלו - אבל התשתית המתמשכת שהן יוצרות שורדת ומייצרת ערך לחברה. השאלה המכרעת עבור כל חברה אינה רק "כמה רווח נרוויח?", אלא "איזו השפעה יש לנו?"

‍

התמקדות בנתונים הבסיסיים היא קריטית: בסביבה שבה הערכות שווי יכולות להיראות מנותקות מהמציאות, חבל ההצלה נותר החזר השקעה מדיד. חברות שמפגינות תוצאות קונקרטיות וכמותיות שורדות תיקוני שוק.

‍

התמחות אנכית מתפתחת כיתרון תחרותי מרכזי. פתרונות בינה מלאכותית ספציפיים לתעשייה שולטים על פני גישות גנריות, ועולים עליהן ב-25%, על פי גרטנר.

‍

ניהול פרואקטיבי כבר אינו עלות בירוקרטית אלא יתרון תחרותי. מסגרות בקרה מובנות היטב הופכות לכלי הן לניהול סיכונים והן ליצירת ערך.

עבור מובילי שוק, נוסף ממד אסטרטגי נוסף: שליטה בנרטיב . אלו הנמצאים בעמדה דומיננטית יכולים להרשות לעצמם "למתן" את ההתלהבות בעת הצורך, ובכך לעצב ציפיות ודינמיקה בתעשייה.

‍

לבסוף, הפרספקטיבה ארוכת הטווח : בועות תעשייה, כפי שמציין בזוס, יוצרות ערך מתמשך לחברה גם כאשר משקיעים בודדים מפסידים כסף בטווח הקצר. תשתית הבינה המלאכותית שאנו בונים כיום תישאר שמישה ללא קשר לתנודות השוק.

‍

מסקנות: הבשלות האסטרטגית של בינה מלאכותית

דבריו של אלטמן, שנראים סותרים לכאורה, והניתוח של בזוס חושפים אמת עמוקה יותר: בינה מלאכותית אינה נמצאת בבועה מסורתית שנועדה להתפוצץ באופן קטסטרופלי, אלא חווה רמה של התבגרות סלקטיבית בניהול מובילי השוק.

‍

חברות עם טכנולוגיות מוצקות, מודלים עסקיים ברורים ויישומים מדידים ישגשגו.

‍

כפי שמציינת חברת Fast Company: "המנכ"ל תיעד את הסיטואציה בצורה די טובה: רק החלק הראשון של הציטוט הפך לאינספור סיפורים על 'אפילו סם אלטמן אומר שבינה מלאכותית היא בועה'."

‍

האמת מורכבת ואסטרטגית יותר. אנו עדים להתפתחות של תעשייה משלב "המערב הפרוע" לשלב של קונסולידציה. מובילי השוק משתמשים בכוח הנרטיב שלהם כדי לחזק את מעמדם הדומיננטי. במקביל, כפי שמציין בזוס, הם יוצרים תשתיות וחדשנות שיועילו לחברה ללא קשר לתנודות השוק לטווח קצר.

‍

שאלות נפוצות

ש: האם סם אלטמן באמת חושב שבינה מלאכותית נמצאת בבועה? ת: אלטמן מבחין בין סטארט-אפים בעלי ערך יתר ללא יסודות לבין חברות עם הכנסות אמיתיות כמו OpenAI. הוא חזר על המילה "בועה" שלוש פעמים ב-15 שניות, מודע להשפעה התקשורתית.

‍

ש: מה ההבדל בין דעותיו של אלטמן לבזוס לגבי בועת הבינה המלאכותית? ת: בזוס מבחין במפורש בין "בועה תעשייתית" (חיובית, המותירה תשתית בת קיימא) לבין "בועה פיננסית" (שלילית, ללא יסודות, קורסת ללא ערך שיורי). אלטמן משתמש במונח "בועה" באופן כללי יותר כאזהרה, בעוד שבזוס מדגיש את התועלת "הענקית" לטווח ארוך לחברה.

‍

ש: האם זהו תכסיס שיווקי? ת: נראה שההערות נועדו להפחית הייפ מוגזם שעלול למשוך רגולציה מוגזמת, תוך שמירה על אמון בחברה שלהם.

‍

ש: האם OpenAI באמת חסינה מפני הבועה? ת: עם הכנסות חוזרות של למעלה מ-20 מיליארד דולר ו-800 מיליון משתמשים שבועיים, ל-OpenAI יש כמובן יסודות חזקים יותר מאשר לחברות סטארט-אפ רבות בתחום הבינה המלאכותית, אך שווי של 500 מיליארד דולר עדיין דורש צמיחה מתמשכת.

‍

ש: האם אנחנו באמת חווים בועה, או שמא מדובר יותר ברמת עלייה? ת: מחזור ההייפ של גרטנר לשנת 2025 מצביע על "רמת עלייה" - GenAI נמצאת בשלב הרגיל של התבגרות לקראת תוצאות מוחשיות. היסודות (אימוץ של 68% לעסקים קטנים ובינוניים, החזר השקעה מדיד, השפעה צפויה של 22.3 טריליון דולר) מצביעים על צמיחה איתנה בתעשייה ולא על בועה ספקולטיבית.

‍

ש: האם דבריו של אלטמן הם אסטרטגיית שיווק? ת: בהחלט. לאחר פיטוריו מהדירקטוריון, אלטמן טוב יותר בשליטה בנרטיב. מיתון ההייפ מגן מפני סיכונים רגולטוריים תוך שמירה על התמקדות ביסודותיו.

‍

ש: האם בינה מלאכותית אנכית היא באמת העתיד? ת: כן, גרטנר צופה שיותר מ-80% מהארגונים ישתמשו בבינה מלאכותית אנכית עד 2026, עם החזר השקעה גבוה ב-25% בהשוואה לבינה מלאכותית למטרות כלליות.

‍

ש: אילו תעשיות יראו את ההשקעה הגדולה ביותר בבינה מלאכותית בשנת 2025? ת: שירותי בריאות, פיננסים, ייצור ושירותים משפטיים מובילים את אימוץ הבינה המלאכותית הייעודית, עם דגש על יישומים המדגימים החזר השקעה מדיד.

‍

ש: כיצד על המשקיעים להגיב להערותיו של אלטמן? ת: יש להבחין בין המסר הציבורי לבין האסטרטגיה הבסיסית. יש להתמקד בגורמים יסודיים: הכנסות אמיתיות, מודלים עסקיים בני קיימא ומיקומי שוק מבוססים.

‍

ש: האם ניהול בינה מלאכותית באמת כל כך חשוב? ת: כן, היא הפכה למוקד האסטרטגי השני בחשיבותו עבור חברות בשנת 2023 והיא ממשיכה לצמוח בשנת 2025, והפכה ליתרון תחרותי מרכזי וכלי לניהול סיכונים.

‍

מקורות עיקריים: CNBC, Fortune, TechCrunch, VentureBeat, The Verge, McKinsey, Gartner, PwC, Fast Company, Italian Tech Week 2025

‍