קווי דמיון ושוני בין יצירתיות אנושית ליצירתיות מלאכותית: חשיבות הקשרים
הוויכוח על בינה מלאכותית וזכויות יוצרים סובב סביב הגדרת המונח "יצירה מקורית". מערכות בינה מלאכותית מעלות שאלות משפטיות ואתיות חדשות בהקשר זה.
יצירתיות משגשגת דרך קשרים: שייקספיר שאב השראה מכרוניקות היסטוריות ומסיפורי עם, ואן גוך למד הדפסים יפניים, הביטלס החלו לנגן רוק אמריקאי. אמנים תמיד מפרשים מחדש יצירות קודמות. במובן מסוים, בינה מלאכותית עושה את אותו הדבר. אז מה ההבדל?
המחלוקת סביב אימון בינה מלאכותית
חברות בתעשייה, בצורה די נוחה, משוות מודלים של בינה מלאכותית לכלי עבודה כמו פוטושופ או תחנות עבודה של אודיו. אנו מציגים אותם כעזרי יצירה, בדומה למצלמה של צלם.
יוצרים ובעלי זכויות קניין רוחני חולקים לעיתים על פרשנות זו. מערכות בינה מלאכותית מתאמנות ביעילות על מאגרי מידע של יצירות מוגנות, בדרך כלל ללא אישור או פיצוי, אם כי מתחילים להופיע פתרונות ידידותיים לסכסוכים אלה.
ניתוח מיליוני יצירות חורג כמובן מגבולות ה"שימוש הוגן " וההשראה האמנותית הרגילה האופיינית לאנשים.
למידה אנושית וחישובית: הבדלים עיקריים
אמנים מסננים השפעות דרך חוויות, רגשות וחזון אישי, ויוצרים טרנספורמציות מקוריות.
מערכות בינה מלאכותית פועלות על ידי שכפול וניתוח סטטיסטי של נתוני אימון. הן מייצרות צירופים אקראיים פחות או יותר, אך הן אינן מבינות ואינן משנות את ההשפעות שהן שואבות. במובן מסוים, שום דבר מקורי באמת לא נוצר בשיטה זו.
כפי שהדברים עומדים כעת, זהו ההבדל בין שני סוגי ה"יצירתיות".
הצעות לעתיד
פתרונות אפשריים לטיפול או צמצום בעיות אלו כוללים:
- מערכות למעקב אחר השימוש בעבודות בהכשרת בינה מלאכותית
- מנגנוני חלוקת הכנסות
- יומני נתוני הדרכה ציבוריים להצטרפות ליוצרים
- מסגרת להסכמה ופיצוי
החיפוש אחר פתרונות חדשים
סכסוכים משפטיים מאיימים לחנוק חדשנות. חברות גדולות מסוגלות לאכוף ולנצל את זכויות היוצרים שלהן, בעוד שאמנים עם תקציבים קטנים יותר נאבקים להגן על זכויותיהם ומקור הכנסתם.
התפתחות הבינה המלאכותית דורשת בהירות רגולטורית ואיזון בהגנה על אינטרסים מגוונים ולעיתים סותרים.
הרהורים על יצירתיות
ההבחנה בין תוכן אנושי לבין תוכן מבוסס בינה מלאכותית תהפוך למורכבת יותר ויותר. בהקשר שבו בינה מלאכותית מייצרת הרהורים על השפעתה עצמה, יש לשמר את הערך והאותנטיות של הביטוי האנושי.
השילוב של יצירתיות אנושית ומלאכותית מוביל לצורות אמנות חדשות לחלוטין, שבהן הטכנולוגיה אינה מחליפה אלא מעצימה את היכולת האנושית לבטא רגשות, רעיונות ותפיסות עולם.
בתרחיש זה, ערכה של האמנות אינו נובע ממקורותיה - אנושיים או מלאכותיים - אלא מיכולתה להתחבר עמוק לחוויה האנושית ולעורר הרהורים משמעותיים על מצבנו.
אותנטיות יצירתית אמיתית תמיד תהיה טמונה ביכולת לגעת במוטות עמוקים בנפש האדם, לעורר רגשות אמיתיים ולעודד התבוננות משמעותית.
בין אם זה קורה באמצעות כלים מסורתיים או אלגוריתמים מתקדמים, זה משני להשפעה הרגשית והאינטלקטואלית של העבודה עצמה.


